החייאת מבוגרים, ילדים ותינוקות

זד.קי מדיק הדרכות וציוד עזרה ראשונה כיבוי אש, החייאת מבוגרים ילדים ותינוקות, רשימת נקודות וטיפים מעשיים לביצוע נכון ובטוח

1. הבסיס החשוב ביותר, עקרונות כלליים שמצילים חיים בכל גיל

  • הזמן הוא האויב המרכזי. במצב של דום לב או הפסקת נשימה, כל דקה ללא החייאה מורידה משמעותית את סיכויי ההישרדות. אל תחכו שיגיע איש מקצוע, התחילו מיד בהתאם ליכולת ולרמת הבטיחות.
  • החייאה היא פעולה שנעשית גם כשאינכם בטוחים במאת האחוזים. אם האדם מחוסר הכרה ואינו נושם כרגיל, מתנהגים כאילו מדובר בדום לב ומתחילים החייאה.
  • מטרת העיסויים. עיסויי חזה מספקים זרימת דם מינימלית למוח וללב. גם אם הטכניקה אינה מושלמת, עיסויים איכותיים עדיפים על עיכוב.
  • מטרת הנשמות. הנשמות מכניסות חמצן. אצל ילדים ותינוקות בעיית הנשימה היא שכיחה יותר כגורם ראשוני, לכן לנשימות תפקיד משמעותי יותר מאשר במבוגרים.
  • בטיחות מציל ונפגע. לא מסכנים את עצמכם. אם יש חשמל חשוף, עשן, אש, גז, תנועה בכביש, או אלימות, קודם מנטרלים סיכון או מתרחקים ומזעיקים עזרה.

2. שלב ראשון, זיהוי מהיר והערכת מצב בסדר פעולה אחיד

  • בדיקת תגובה. פונים בקול רם, נוגעים בעדינות בכתף במבוגר או בילד, בתינוק נוגעים בכף הרגל או משפשפים בעדינות את גב כף הרגל. שואלים, אתה שומע אותי.
  • בדיקת נשימה. פותחים נתיב אוויר ובודקים עד 10 שניות אם יש נשימה רגילה. נשימות גסיסה, נשימות איטיות ולא סדירות, או קולות נחירות חריגים נחשבים לא נשימה תקינה.
  • בדיקת דופק. למי שאינו מיומן, אין חובה להתעכב על בדיקת דופק. אם אין תגובה ואין נשימה רגילה, מתחילים עיסויים. למי שמיומן, אפשר לבדוק דופק עד 10 שניות, בצוואר במבוגר, בזרוע פנימית בתינוק.
  • קריאה לעזרה. אם יש עוד אדם, שולחים אותו להזעיק 101 או מוקד חירום מקומי ולהביא דפיברילטור. אם אתם לבד, ההחלטה משתנה לפי גיל, בהמשך תפורט.

3. הזעקת שירותי חירום, מה לומר ומה לבקש כדי לקצר זמן

  • הודעה ברורה. אומרים, אדם מחוסר הכרה, לא נושם כרגיל, אנחנו מתחילים החייאה.
  • מיקום מדויק. כתובת מלאה, קומה, כניסה, קוד בדלת, נקודת ציון בולטת, ומה הדרך המהירה להיכנס.
  • פרטים חיוניים. גיל משוער, האם מדובר בתינוק, ילד או מבוגר. האם יש דפיברילטור בקרבת מקום, האם יש אירוע חנק או טביעה.
  • הנחיות טלפוניות. משאירים את הטלפון על רמקול אם אפשר. מוקדנים יכולים להנחות בקצב העיסויים ובשימוש בדפיברילטור.
  • בקשה לאדם נוסף. אם יש מי שמסוגל, מבקשים שיכוון את הצוות פנימה ויחכה בחוץ או בכניסה.

4. פתיחת נתיב אוויר, ההבדל בין מבוגר, ילד ותינוק

  • מבוגר וילד. הטיית ראש והרמת סנטר. מניחים יד על המצח, מטות בעדינות לאחור, וביד השנייה מרימים את הסנטר. פעולה זו מרחיקה את הלשון מהלוע.
  • תינוק. מנח ניטרלי או הטיה קלה מאוד. לתינוק ראש גדול יחסית, הטיית יתר עלולה לסגור את נתיב האוויר. מרימים את הסנטר בעדינות רבה, ללא לחץ על הרקמות הרכות מתחת לסנטר.
  • חשד לטראומה. אם יש חשד לפגיעה משמעותית בצוואר, משתדלים לפתוח נתיב אוויר עם מינימום תנועה. בפועל, אם אין נשימה, לא מעכבים החייאה. חיים קודמים לשמירה תאורטית על עמוד שדרה.
  • הוצאת גוף זר. לא מכניסים אצבעות לפה ללא ראייה של גוף זר. ניקוי עיוור יכול לדחוף את הגוף הזר פנימה.

5. עיסויי חזה במבוגרים, טכניקה נכונה ליעילות מרבית

  • מיקום ידיים. מרכז החזה על עצם החזה. מניחים עקב כף יד אחת במרכז, יד שנייה מעליה, אצבעות משולבות, מרפקים ישרים.
  • עומק וקצב. עומק כ 5 עד 6 סנטימטר, קצב 100 עד 120 בדקה. עומק מספק חשוב יותר מתחושה של עדינות, אבל גם לא לוחצים מעבר ליכולת הגוף.
  • שחרור מלא בין לחיצות. מאפשר מילוי חוזר של הלב. לא נשענים על בית החזה.
  • מינימום הפסקות. עוצרים רק לצורך הנשמות או דפיברילטור. כל עצירה מורידה את זרימת הדם.
  • החלפת מבצע. אם יש שני אנשים, מחליפים כל שתי דקות או כשמתעייפים, כדי לשמור על איכות.

6. הנשמות במבוגרים, מתי, איך, ומה עושים אם לא רוצים לבצע הנשמה

  • יחס עיסויים והנשמות. לרוב 30 עיסויים ואז 2 הנשמות. ההנשמות צריכות להיות קצרות, כשנייה כל אחת, עד שרואים עליית בית חזה.
  • איטום. סוגרים את האף, מצמידים את הפה לפה, ומנשימים. אם יש מסכת כיס, משתמשים בה.
  • הימנעות מהיפרוונטילציה. אין להנשים חזק מדי או יותר מדי. אוויר עודף יכול להיכנס לקיבה ולגרום להקאה ולהפרעה לנשימה.
  • אם לא ניתן או לא רוצים להנשים. מבצעים עיסויים בלבד ללא הפסקה, בקצב 100 עד 120 בדקה. זה עדיף על אי עשייה.
  • מצבים שמדגישים נשימות. טביעה, חנק, מנת יתר, או ילדים ותינוקות. שם מומלץ לבצע הנשמות אם אפשר.

7. שימוש בדפיברילטור חיצוני אוטומטי, AED, במבוגרים וילדים

  • למה זה חשוב. הדפיברילטור יכול להחזיר קצב לב תקין במצבים מסוימים. עיסויים שומרים על זמן עד שוק.
  • מתי מחברים. מיד כשזמין. לא מחכים לסיום מחזור עיסויים. מישהו ממשיך עיסויים בזמן שמישהו אחר מדביק מדבקות אם אפשר.
  • הדבקת המדבקות. בחזה חשוף ויבש. אחת מתחת לעצם הבריח בצד ימין, השנייה בצד שמאל מתחת לבית השחי בערך. אם יש שיער מאוד צפוף והמדבקה לא נדבקת, מגלחים במהירות עם סכין גילוח אם בערכה.
  • בזמן ניתוח או שוק. לא נוגעים בנפגע. מכריזים כולם להתרחק. מוודאים שאין מגע פיזי.
  • ילד. אם יש מדבקות ילדים או מצב ילדים, משתמשים בהם. אם אין, משתמשים במדבקות מבוגרים, עם התאמה במיקום כדי שלא ייגעו אחת בשנייה, אחת בחזה ואחת בגב, לפי הוראות המכשיר.
  • תינוק. אם יש מצב תינוק או מדבקות מתאימות, פועלים לפי ההוראות. אם אין התאמה, פועלים לפי הנחיות מוקד חירום או צוות רפואי, ובכל מקרה ממשיכים עיסויים והנשמות.

8. החייאת ילדים, דגשים ייחודיים לעומת מבוגרים

  • הגורם השכיח. בילדים, דום לב נגרם פעמים רבות מבעיה נשימתית, חנק, טביעה, או מחלה. לכן הנשמות משמעותיות יותר.
  • אם אתם לבד. מומלץ לבצע כשתי דקות החייאה לפני יציאה להזעיק עזרה, במיוחד אם אין טלפון זמין על רמקול. אם יש טלפון, מתקשרים מיד ומבצעים תוך כדי.
  • יחס עיסויים והנשמות. אם אתם לבד, 30 עיסויים ו 2 הנשמות. אם יש שני מצילים מיומנים, לעיתים עובדים 15 עיסויים ו 2 הנשמות, כדי להגדיל את מספר הנשימות, בהתאם להכשרה שלכם.
  • עומק עיסוי. כששליש מעומק בית החזה. לא מודדים בסנטימטרים. השאיפה היא עיסוי יעיל בלי לגרום לעומק מוגזם.
  • יד אחת או שתיים. בילד קטן אפשר עם יד אחת במרכז החזה. בילד גדול יותר אפשר עם שתי ידיים כמו במבוגר.
  • קצב. 100 עד 120 בדקה, כמו במבוגרים, עם שחרור מלא.

9. החייאת תינוקות, נקודות קריטיות לביצוע עדין אך יעיל

  • הערכה ראשונית. תינוק שמפסיק להגיב או נראה כחלחל, בודקים מיד נשימה. תינוקות יכולים להידרדר במהירות.
  • פתיחת נתיב אוויר. מנח ניטרלי, הרמת סנטר עדינה. לא להרים את הראש לאחור בצורה חזקה.
  • טכניקת עיסויים עם שתי אצבעות. שני אצבעות במרכז החזה מתחת לקו הפטמות. עומק כשליש מעומק בית החזה, בקצב 100 עד 120 בדקה.
  • טכניקת שתי האגודלים. אם יש שני מצילים מיומנים או אם אתם מחזיקים את התינוק באופן מתאים, ניתן להקיף את בית החזה עם שתי הידיים ולעסות בשני אגודלים במרכז. לרבים זו טכניקה יעילה יותר ליצירת לחץ.
  • הנשמות. פה למצח ופה, מכסים גם את הפה וגם את האף של התינוק, ומנשימים בעדינות לשנייה עד עליית בית החזה. נשימה חזקה מדי עלולה להזיק.
  • אם אתם לבד. בדומה לילד, מבצעים כשתי דקות החייאה ואז מזעיקים, אלא אם ניתן להתקשר מיד ולהפעיל רמקול.

10. קצב עבודה מומלץ, איך לשמור על איכות לאורך זמן

  • השתמשו במשקל הגוף. במבוגר וילד גדול, עובדים מהמותניים, כתפיים מעל הידיים, מרפקים נעולים. זה מפחית עייפות.
  • ספירה בקול. ספירה מסייעת לשמור על קצב ועל תיאום עם הנשמות, בעיקר תחת לחץ.
  • מדדי איכות פשוטים. מרכז החזה, עומק מתאים, שחרור מלא, קצב נכון, הפסקות קצרות.
  • התמודדות עם עייפות. אם יש עוזר, מחליפים בלי להפסיק יותר מכמה שניות. מי שמחליף נכנס מיד לאותו קצב.
  • שימוש במטרונום. אפליקציה או פונקציית מטרונום יכולים לעזור אם זמינים, אך לא על חשבון תחילת ההחייאה.

11. החלטה חשובה, מתי להפסיק ומתי להמשיך

  • ממשיכים עד הגעת צוות מתקדם. ברוב המקרים ממשיכים עיסויים והנשמות ודפיברילטור עד להחלפה על ידי צוות רפואי.
  • עד לחזרה של סימני חיים. אם הנפגע מתחיל לנשום כרגיל, לזוז, לפקוח עיניים, להשתעל בצורה יעילה, מפסיקים עיסויים ועוברים להשגחה ותנוחת התאוששות אם מתאים.
  • אם אין יכולת פיזית. אם אתם לבד והתעייפתם עד כדי חוסר יכולת מוחלטת להמשיך, זו סיבה אפשרית להפסקה, אך עדיף להוריד קצב מעט ולהמשיך מאשר לעצור לגמרי.
  • סכנה סביבתית. אם נוצרה סכנה למטפל, צריך לפנות למקום בטוח.

12. תנוחת התאוששות, מתי להשתמש ומתי לא

  • מתי כן. מחוסר הכרה שמגיב לנשימה, נושם כרגיל, ויש צורך לשמור על נתיב אוויר פתוח ולהפחית סיכון לשאיפת הקאה.
  • מתי לא. אם אין נשימה רגילה, לא מעבירים לתנוחה, מתחילים החייאה. אם יש חשד גבוה לפגיעה בעמוד שדרה, שוקלים בזהירות, אך אם יש הקאות או סכנת חסימת נתיב אוויר, נתיב אוויר קודם.
  • בדיקה חוזרת. גם לאחר תנוחת התאוששות בודקים נשימה באופן רציף או כל דקה בערך. המצב יכול להשתנות.

13. חנק במבוגרים וילדים, זיהוי והבדל בין שיעול יעיל לחסימה מלאה

  • שיעול יעיל. האדם יכול לדבר, להשתעל חזק, ולהוציא אוויר. מעודדים להמשיך להשתעל, לא מבצעים טפיחות או לחיצות כל עוד השיעול יעיל.
  • חסימה חמורה. האדם לא מצליח לדבר או להוציא קול, אוחז בגרון, משתעל חלש או לא משתעל, מחוויר או מכחיל. זה מצב חירום.
  • טפיחות בין השכמות. 5 טפיחות חדות עם בסיס כף היד בין השכמות, כשהאדם מוטה קדימה.
  • לחיצות בטן. 5 לחיצות בטן במבוגר ובילד, מעל הטבור ומתחת לעצם החזה. לא מבצעים בתינוק.
  • מעגלים. ממשיכים 5 ו 5 עד יציאת הגוף הזר או עד שהאדם מאבד הכרה.
  • איבוד הכרה. מורידים בעדינות לרצפה, מזעיקים עזרה, מתחילים החייאה. בכל פתיחת פה לנשימה, אם רואים גוף זר, מוציאים בזהירות.

14. חנק בתינוק, הפעולות השונות והדגשים לבטיחות

  • סימני חסימה. תינוק שלא מצליח לבכות או להשתעל, נשימה שקטה מאוד או ללא נשימה, שינוי צבע, מצוקה ניכרת.
  • מנח על האמה. מחזיקים את התינוק עם הפנים כלפי מטה על האמה, הראש נמוך מהגוף, תומכים בלסת.
  • 5 טפיחות גב. טפיחות ברורות בין השכמות, לא עדינות מדי, אבל גם לא מכות בלתי נשלטות.
  • הפיכה לעיסוי חזה. הופכים את התינוק על הגב כשהראש עדיין נמוך, ומבצעים 5 לחיצות חזה עם שתי אצבעות במרכז החזה.
  • חזרה. ממשיכים בסבבים עד יציאת הגוף הזר או אובדן הכרה.
  • אם התינוק מאבד הכרה. מתחילים החייאה עם דגש על הנשמות, ובכל ניסיון הנשמה בודקים אם רואים גוף זר ומוציאים רק אם נראה.

15. טביעה, למה סדר הפעולות חשוב במיוחד

  • הוצאת הנפגע בבטחה. לא נכנסים למים מסוכנים. משתמשים באמצעי ציפה, חבל, או עזרה מקצועית אם קיימת. בטיחות המטפל לפני הכל.
  • בדיקת נשימה מידית. בטביעה קיימת בעיית חמצון. אם אין נשימה תקינה, מתחילים החייאה עם הנשמות.
  • הנשמות מוקדמות. מתחילים עם הנשמות לפי ההכשרה, ואז ממשיכים עם עיסויים ביחס הרגיל. דגש על עליית בית חזה.
  • סילוק מים. לא מבזבזים זמן על ניסיונות להוציא מים מהריאות. זה לא יעיל בשטח ומעכב עיסויים.
  • היפותרמיה. מסירים בגדים רטובים אם ניתן, מכסים, שומרים על חום. גם בהיפותרמיה ממשיכים החייאה ומזעיקים במהירות.

16. התחשמלות, מה אסור לעשות ואיך כן לפעול

  • ניתוק מקור חשמל. לא נוגעים בנפגע אם הוא עדיין במגע עם מקור חשמל. מנתקים מפסק ראשי או מקור החשמל לפני כל מגע.
  • הערכת מצב לאחר ניתוק. לאחר שהסיכון הוסר, בודקים תגובה ונשימה ומתחילים החייאה אם צריך.
  • דפיברילטור. שימוש בדפיברילטור מתאים לאחר ייבוש חזה אם יש רטיבות, ובהרחקת מקור החשמל לחלוטין.
  • כוויות. לאחר החייאה או אם יש נשימה, מטפלים בכוויות בהתאם, מכסים בתחבושת יבשה, לא מורחים חומרים.

17. התקף לב לעומת דום לב, איך לא להתבלבל

  • התקף לב. לרוב האדם בהכרה, עם כאב חזה, לחץ, הקרנה ליד או ללסת, הזעה, בחילה, קוצר נשימה. זה חירום רפואי, אבל לא בהכרח דורש עיסויים.
  • דום לב. האדם מחוסר הכרה ולא נושם כרגיל. כאן מתחילים החייאה מיד.
  • מה עושים בהתקף לב. מזעיקים עזרה, מרגיעים, מושיבים בתנוחה נוחה, לא מאפשרים מאמץ, ואם יש תרופות אישיות כמו ניטרו לפי הוראת רופא ובידי המטופל, מסייעים בהתאם למדיניות והכשרה.
  • מעבר לדום לב. התקף לב עלול להתדרדר. אם האדם מתמוטט, עוברים להחייאה בלי היסוס.

18. פרכוסים, ילדים ומבוגרים, ומה הקשר להחייאה

  • בזמן פרכוס. לא מכניסים דבר לפה, לא מנסים לעצור תנועות בכוח. מרחיקים חפצים מסוכנים ומגנים על הראש.
  • אחרי פרכוס. בודקים נשימה. רבים יחזרו לנשימה תקינה בתוך זמן קצר. אם יש נשימה, תנוחת התאוששות והשגחה.
  • אם אין נשימה תקינה לאחר הפרכוס. מתחילים החייאה. לעיתים יש הפסקת נשימה זמנית שדורשת תמיכה.
  • פרכוס בתינוק. בכל מקרה יש חשיבות להזעקת עזרה ובדיקה רפואית, במיוחד אם זה אירוע ראשון.

19. טעויות נפוצות בהחייאה במבוגרים, ואיך להימנע מהן

  • עיכוב בתחילת עיסויים. אנשים מחכים לאישור ודאי. אם אין תגובה ואין נשימה רגילה, מתחילים.
  • קצב איטי מדי. עיסוי לא מספיק מהיר לא מספק זרימת דם. השתדלו לשמור 100 עד 120.
  • עומק לא מספיק. חשש לשבור צלעות גורם ללחיצות שטחיות. שברים יכולים לקרות, אבל הם פחות חמורים מאומת דום לב ללא עיסויים.
  • אי שחרור מלא. הישענות על החזה בין לחיצות מפחיתה מילוי לבבי. יש להרים לחץ לחלוטין.
  • הפסקות ארוכות לנשימות. שתי נשימות צריכות לקחת כמה שניות. אם קשה, עברו לעיסויים בלבד.
  • הנשמות חזקות מדי. זה מכניס אוויר לקיבה. מנשימים עד עליית בית חזה בלבד.

20. טעויות נפוצות בהחייאת ילדים ותינוקות, ומה חשוב לזכור תחת לחץ

  • הטיית ראש מוגזמת בתינוק. מחמיר חסימה. שמרו מנח ניטרלי והרמת סנטר קטנה.
  • לחץ עם האגודל או על הצלעות. עיסוי צריך להיות במרכז החזה על עצם החזה, לא על צדדים.
  • נשימות חזקות מדי. במיוחד בתינוק, הנשמה עדינה בלבד, עליית חזה קטנה מספיקה.
  • דילוג על הזעקת עזרה. גם אם אתם מבצעים החייאה, חשוב להזעיק. אם אפשר, טלפון על רמקול בתחילת האירוע.
  • התמקדות יתר בציוד. ציוד עוזר, אבל אם אין, מתחילים בידיים בלבד ומוסיפים ציוד כשזמין.

21. עבודה בצוות, חלוקת תפקידים שמעלה סיכויי הצלחה

  • מנהל אירוע. אדם אחד נותן הוראות קצרות וברורות, מחלק תפקידים ומוודא רצף.
  • מבצע עיסויים. מתמקד רק בעיסויים איכותיים. מחליפים לפי עייפות.
  • מבצע הנשמות. אם יש מסכת כיס או מפוח, הוא אחראי על איטום וקצב הנשמות.
  • מביא דפיברילטור ומחבר. מחבר במהירות ומכריז לפני ניתוח ושוק.
  • אחראי קשר. מדבר עם מוקד, מכוון צוות, פותח שערים ומפנה קהל.

22. ציוד מומלץ לשיפור איכות ההחייאה, ומה התפקיד של כל פריט

  • מסכת כיס. מאפשרת הנשמה עם שסתום חד כיווני והגנה. משפרת איטום ומקטינה חשש של מציל.
  • מפוח הנשמה עם מסכה. נותן הנשמות יעילות יותר אם יודעים להשתמש. דורש מיומנות ותיאום.
  • דפיברילטור AED. קריטי במצבי פרפור או קצב בר שוק. ככל שמגיע מוקדם יותר, כך טוב יותר.
  • כפפות. מגנות מפני מגע עם דם ונוזלים, אך לא מעכבות התחלת עזרה אם אינן זמינות.
  • סכין גילוח ומטלית. להכנת חזה למדבקות AED, ייבוש והסרת שיער.
  • מחסום נשימתי חד פעמי. פתרון פשוט להנשמות במצבי חירום.

23. שיקולי היגיינה, סיכונים אמיתיים מול סיכונים מדומיינים

  • עיסויים בלבד. מי שחושש מהנשמות יכול לבצע עיסויים בלבד במבוגר, ועדיין להציל חיים. בילדים ותינוקות מומלץ לשאוף להנשמות אם אפשר.
  • שימוש במחסום. מסכת כיס או מחסום נשימתי מפחיתים מאוד חשש ממגע.
  • נוזלי גוף. אם יש דם או הקאה, אפשר לנקות במהירות עם בד או טישו כדי לאפשר הנשמה, אך לא לעצור עיסויים לזמן ממושך.
  • כפפות. אם יש, משתמשים. אם אין, עזרה עדיין קודמת, במיוחד כשמדובר בדום לב.

24. התאמות בסביבה ביתית מול ציבורית, מה לעשות בכל אחת

  • בבית. פעמים רבות אין AED נגיש. מתקשרים מיד, מתחילים עיסויים, ושולחים בן משפחה לשכנים או לבניין סמוך לבדוק AED אם יש.
  • במקום עבודה או קניון. לרוב יש AED. מבקשים באותו רגע, תביאו דפיברילטור, ומכוונים אדם ספציפי כדי למנוע בלבול.
  • בשטח פתוח. מציינים למוקד נקודת ציון, רחוב קרוב, ודרך גישה לאמבולנס. שולחים מישהו לכוון.
  • ברכב. עוצרים במקום בטוח. מוציאים את הנפגע למשטח קשיח ככל האפשר. מושב רכב רך מקשה על עיסוי יעיל.

25. ילדים ותינוקות בבית, מניעה כהמשך ישיר להחייאה

  • מניעת חנק. חיתוך מזון מתאים לגיל, הימנעות מענבים שלמים, נקניקיות עגולות, פיצוחים, סוכריות קשות, צעצועים קטנים.
  • אכילה בישיבה. לא אוכלים בזמן ריצה או משחק. משגיחים בזמן אוכל.
  • בטיחות שינה בתינוקות. שינה על הגב, ללא כריות וחפצים רכים שמעלים סיכון לחנק.
  • בטיחות מים. השגחה צמודה באמבטיה, בבריכה ובים. גם מים רדודים מסוכנים לתינוק.
  • הדרכה למשפחה. כל הורה, סבא, מטפלת, ומורה צריך לדעת עקרונות החייאת ילדים ותינוקות.

26. תיעוד וזיכרון תחת לחץ, כללי אצבע קצרים שקל לשנן

  • מבוגר. אין תגובה ואין נשימה רגילה, מתקשרים ומביאים AED, עיסויים חזקים ומהירים במרכז החזה, 30 ו 2 אם יודעים, או עיסויים בלבד.
  • ילד. פותחים נתיב אוויר, אין נשימה רגילה, מתחילים החייאה עם נשימות אם אפשר, מזעיקים מהר, ואם לבד ללא טלפון, כשתי דקות ואז מתקשרים.
  • תינוק. מנח ניטרלי, הנשמות עדינות, עיסויים בשתי אצבעות במרכז החזה, להזעיק מהר, ואם לבד ללא טלפון, כשתי דקות ואז התקשרות.
  • דפיברילטור. מחברים ומקשיבים למכשיר, לא נוגעים בזמן ניתוח ושוק, ממשיכים עיסויים מיד לאחר.

27. התאמת ההחייאה למצבים מיוחדים, הריון, השמנה, ומבנה גוף

  • הריון מתקדם. עיסויים במרכז החזה כרגיל. אם ניתן ויש צוות, אפשר לבצע הטיה קלה של הגוף לשמאל להקלה על לחץ כלי דם, אך לא על חשבון עיסויים איכותיים.
  • השמנה. לעיתים קשה לזהות מרכז. מתמקדים באזור עצם החזה. ייתכן צורך בעומק אמיתי, תוך שמירה על קצב ושחרור.
  • חזה שעיר. מונע הדבקת AED. גילוח מהיר רק במיקום המדבקה או שימוש במדבקה להסרה ואז הדבקה חדשה לפי ציוד.
  • שתלים או פירסינג. לא מדביקים מדבקה ישירות על מתכת או גוש ברור, מזיזים מעט הצידה תוך שמירה על מיקום כללי.

28. אחרי חזרת נשימה, מה עושים עד הגעת צוות רפואי

  • השגחה רציפה. ממשיכים לבדוק נשימה ומצב הכרה. הידרדרות חוזרת אפשרית.
  • שמירה על חום. מכסים בשמיכה, במיוחד בילדים ותינוקות, כדי להפחית איבוד חום.
  • תנוחת התאוששות. אם מחוסר הכרה אך נושם, משכיבים על הצד ומוודאים נתיב אוויר פתוח.
  • לא נותנים אוכל או שתייה. גם אם הנפגע מתעורר, עדיף להימנע מחשש לשאיפה.
  • איסוף מידע. זמן תחילת האירוע, מה קרה, האם היה חנק, טביעה, מחלות רקע, תרופות, אלרגיות. מעבירים לצוות.

29. תרגול ושימור מיומנות, איך להפוך ידע לפעולה בזמן אמת

  • תרגול יבש. שינון השלבים בקול, תרגול מיקום ידיים וקצב. גם בלי בובה ניתן לתרגל רצף פעולות והזעקת עזרה.
  • קורס מעשי. תרגול על בובות מבוגר, ילד ותינוק מפתח תחושת עומק וקצב. זה מכריע בהפחתת טעויות.
  • רענון תקופתי. מומלץ לרענן כל שנה עד שנתיים. מיומנות דועכת בלי תרגול.
  • הכנת הבית והעבודה. לדעת איפה נמצא AED, למי מתקשרים, ואיך פותחים שערים. תוכנית חירום מצמצמת בלבול.
  • הדרכת ילדים גדולים. גם בני נוער יכולים לעזור, להזעיק, להביא AED, ולבצע עיסויים במבוגר בהתאם ליכולת.

30. סיכום מעשי כרשימת בדיקה מהירה, מבוגר, ילד, תינוק

  • מבוגר, רשימת בדיקה. בטיחות, תגובה, נשימה עד 10 שניות, הזעקת עזרה והבאת AED, עיסויי חזה 100 עד 120 בדקה בעומק 5 עד 6 סנטימטר, 30 עיסויים ו 2 הנשמות אם אפשר, חיבור AED ופעל לפי הוראות, המשך עד הגעת צוות או חזרת נשימה רגילה.
  • ילד, רשימת בדיקה. בטיחות, תגובה, פתיחת נתיב אוויר, בדיקת נשימה, אם אין נשימה רגילה מתחילים החייאה עם נשימות אם אפשר, עומק עיסוי שליש בית חזה, קצב 100 עד 120, 30 ו 2 אם לבד, אם שני מצילים מיומנים אפשר 15 ו 2, AED עם מדבקות ילדים אם קיימות, המשך והשגחה.
  • תינוק, רשימת בדיקה. בטיחות, תגובה בגירוי עדין, מנח ניטרלי והרמת סנטר עדינה, בדיקת נשימה, אם אין נשימה רגילה מתחילים, עיסויים בשתי אצבעות במרכז החזה בעומק שליש בית חזה ובקצב 100 עד 120, הנשמות עדינות המכסות פה ואף, הזעקת עזרה מוקדם ככל האפשר, המשך עד הגעת צוות או חזרת נשימה.
  • כל גיל, כלל זהב. אם אינכם בטוחים, אבל האדם מחוסר הכרה ואינו נושם כרגיל, התחילו החייאה והזעיקו עזרה. פעולה מהירה ואיכותית היא ההבדל בין חיים למוות.